מאמרים

 > מזונות ילדים

כל עוד הילדים קטינים חייב האב לשלם לילדיו מזונות. המקור לחיוב במזונות הוא בהלכה היהודית.

החובה המקורית הייתה עד גיל 6 לאחר מכן הורחבה עד גיל 15 (בתקנות הרבנות הראשית) לאחר מכן הורחבה עד גיל 18 (מדין צדקה). בגיל 18 הילד הופך לבגיר והחיוב נפסק מכוח ההלכה. בתקופת הצבא נפסקים מזונות העומדים על שליש מגובה המזונות ששולמו קודם לכן על בסיס החוק האזרחי.

תשלום מזונות לילדים

בפסיקת מזונות צרכי הקטינים קודמים לצרכיי ההורים וגם אב מובטל למשל חייב בתשלום מזונות.

המזונות כוללים צרכים הכרחיים כמו מזון, ביגוד ,הנעלה, בריאות, חינוך, מדור ואחזקת מדור.

בפסיקה נאמד שיעור הצרכים ההכרחיים המינימליים לקטין, לא כולל מדור, על סך של כ- 1,250 ₪ בחודש, כאשר מעבר לכך חלה חובה על האב להשתתף גם במדור ובהוצאות מיוחדות. הסכומים משתנים ממקרה למקרה ובהתחשב במכלול רחב של נסיבות כמו גיל הילדים, צורכיהם המיוחדים, רמת חייהם קודם לגירושין, הכנסות ההורים וכו'.

שאלת השתתפות האם במזונות שנויה במחלוקת ובשנים האחרונות ניתנו מספר הכרעות העושות שימוש בעיקרון השוויון לעניין חישוב דמי המזונות של האב.

חישוב מזונות בהסכם גירושין

העיסוק במזונות הוא חלק חשוב בהסכם. פירוק התא המשפחתי כרוך בגידול משמעותי בהוצאות בעיקר עקב הצורך להחזיק שני בתים. הוא דורש בדיקה קפדנית של המצב ובנייה של הסדר הוגן. מעבר לסוגיות הכלכליות כרוכות בו פעמים רבות חרדות של כל אחד מהצדדים "איך אני אסתדר?" וקושי להשלים עם השינוי במצב הכלכלי. מעבר לכך כרוכות שאלות רגשיות לא פשוטות כמו למשל "איך אני יודע שהכסף יגיע לילדים?"

פסיקת בתי המשפט בדבר סכומי המזונות ואופן הסדרתם ידועה. נתונים אלו הם גבולות גזרה לצורך המשא ומתן. ככל שיש בין הצדדים נכונות ושיתוף פעולה ניתן למצוא פתרונות "מחוץ לקופסה" שהם הרבה יותר יעילים ומודולריים מכל הכרעה שיפוטית שתינתן במסגרת מזונות קטינים ומדורם.

הסדר מזונות טוב

הסדר מזונות טוב צריך ליצור את האיזון הראוי שבין צרכי הילדים וכל אחד מההורים ולמצוא פתרון שמחד ישמור עד כמה שניתן על אורח חיי הילדים ומאידך יאפשר לכל אחד ההורים רמת חיים סבירה. אם מנהלים דיאלוג ענייני אפשר למצוא פתרונות יצירתיים ולבנות הסדר הולם לנסיבות של המקרה הישים לטווח ארוך.

Comments are closed.