חדשות

 > פסק דין חדש בעניין הפרת הבטחת נישואין

ש. הבטיח למ. שיישא אותה לאישה. הוא חזר בו מהבטחתו עקב התנהגות אלימה שלה כלפיו לאחר שעברו לגור ביחד. מ. תובעת אותו לפיצוי כספי עקב הפרת ההבטחה. האם מגיע לה? פסק דין של בית המשפט למשפחה בירושלים עסק בשאלה זו בפסק דין שנתן לאחרונה. אז מה דעתכם? ומה קבע בית המשפט?

האם אישה זכאית לפיצוי כספי מאחר שבן זוגה מסרב לשאתה על אף שהבטיח לה זאת?

השניים הכירו בשנת 2005 בזמן לימודים משותפים. לאחר שלוש שנים של קשר זוגי הודיעה האישה לבן הזוג כי היא מעוניינת לנתק את הקשר אם לא יישא אותה לאישה. הם נפרדו ולאחר מכן חזרו זו לזרועות זה לא לפני שהוא מבטיח לאמה כי יישא את בתה לאישה תוך שנה. כך לפי טענתה. הוא מסכים כי הבהיר אז שיחסיהם רציניים ול"כיוון" של חתונה אך לא הייתה בכך כל התחייבות משפטית… הם עוברים לגור ביחד. אז מתברר לו לטענתו כי היא אלימה כלפיו והוא  מעוניין לדחות את תוכנית הנישואין…

העילה של הפרת הבטחת נישואין מוכרת במשפט הישראלי כעילה לפיצוי בגין הפרת חוזה. היא לא נשללת על הסף. בית המשפט לא נרתע מהאופי האינטימי והרגשי של ההסכמה להינשא. הפרת ההבטחה להינשא עשויה לגרור נזק לצד השני ונזק זה הוא בר פיצוי. דיני החוזים בישראל אינם נעצרים על סף הבית המשפחתי. אבל היכן עובר הגבול? מתי הבטחה היא רק בתחום הערכי, המוסרי, החברתי ומתי היא הופכת להיות מחייבת מבחינה משפטית?

לפי בית המשפט: הכול לפי נסיבות המקרה. במערכת סבוכה ומורכבת של יחסי בני זוג המקיימים מערכת קשרים אינטימית, לא כל אמירה או הבעת תקוה או כוונה הצופות פני עתיד שקולות כהבטחת נישואין, ולא כל התנהגות המצביעה על רצון להמשכיות הקשר וציפיה להתמיד בו לטווח עתידי שקולה כמחוייבות לנישואין. ובכל זאת יש מקום שבו התחייבות להתחתן הופכת למשפטית.

במקרה זה החליט בית המשפט כי ניתנה הבטחה להתחתן אבל מצד שני מצא כי דחיית ביצוע ההתחייבות על ידי החתן המיועד עקב התנהגותה האלימה והאובססיבית של התובעת וחוסר רצונה לקבל טיפול היית מוצדקת. בעצם  הנתבע ביקש ל"הקפיא" את התוכניות לחתונה עד שהתובעת תשנה את התנהגותה. הנתבע לא הפר את הבטחת הנישואין, כי אם ביקש רק לדחות את מועד הנישואין לאור הקשיים שהתגלו ביחסים שבינו לבין התובעת ורצונו כי התובעת תטפל בבעיותיה. התובעת היא זו שהחליטה על ניתוק הקשר וביטול מוחלט של אפשרות לנישואין מאחר שרצתה נישואין באופן מיידי או בכלל לא. בית המשפט קיבל את גרסת הנתבע כי בעת מגוריו המשותפים עם התובעת התברר לו היקף בעיות האלימות והניקיון שלה, כי הוא ביקש לעכב את הנישואין כל עוד לא תשתנה התנהגותה של התובעת וכי התובעת סירבה לתנאי זה וסירבה ללכת לטיפול. בית המשפט מוסיף כי התנהגות התובעת היא עילה לביטול ההבטחה בכלל ולא רק לדחיית המועד. בית המשפט מוסיף כי התובעת עצמה היא זו שפועלת בחוסר תום לב.

Comments are closed.