מאמרים

 > תביעת מזונות ילדים

תביעת מזונות ילדים היא תביעה של הילד עצמו אשר בשל היותו קטין מוגשת בפועל על ידי אמו ומופנית נגד האב (ברוב המקרים). דיני מזונות הילדים במדינת ישראל נשלטים על ידי הדין הדתי של בני הזוג.

מזונות לילדים

הווה אומר: אם מדובר בבני זוג יהודים, מכאן שגם הקטינים יהודים, הרי שהאב חייב במזונות ילדיו מכוח הדין העברי. הדין העברי מחייב אותו לשאת ב"צרכים הכרחיים" של הקטינים עד מלאת להם 15 שנים. צרכים הכרחיים אלו כוללים מזון, ביגוד, הנעלה ומדור. בהוצאות הנוספות, לרבות חינוך ובריאות, יישאו לרוב שני ההורים בחלקים שווים.

מגיל 15 ועד גיל 18 החיוב בגין מזונות הקטינים הינו מ"דין צדקה" כלומר על פי יכולתו הכלכלית של האב. עם זאת ועל אף האמור לעיל , בדר"כ ייקבעו מזונות הקטינים בעת ניהול ההליכים בביהמ"ש ויעמדו על אותו סכום עד למלאת לקטינים 18 שנים. מגיל 18 ועד גיל 21 שנים, יחויב אבי הקטינים בתשלום 1/3 מסך המזונות.

מי יכול להגיש תביעת מזונות ילדים?

תביעת מזונות יכול כל ילד להגיש נגד אביו, באמצעות אימו כאמור, גם אם הוריו לא נישאו מעולם ואף אם לא פגש באביו מעולם.

תביעת מזונות קטינים יכול ותוגש גם כאשר הצדדים דרים תחת קורת גג אחת אך אבי הקטינים חדל מלהעביר כספים לצורך כלכלתם של הקטינים.

לרוב תוגש תביעת מזונות ילדים על ידי אמם, לביהמ"ש לענייני משפחה באזור מגורי האם והקטינים.
על האם לפרט בתביעת המזונות את ההוצאות הנדרשות לקטין וכן לסמוך את הסכומים הנדרשים בתביעה באסמכתאות, לרבות קבלות בגין הוצאות שוטפות כגון חיובי ארנונה, מים, חשמל, וכן קבלות בגין הוצאות עבור מזון, ביגוד הנעלה וכד'. כן יהא על האם לצרף 12 תלושי שכר.

גם על הנתבע, אבי הקטינים, חלה החובה לצרף אסמכתאות לכתב הגנתו, לרבות 12 תלושי שכר וכן פירוט הוצאותיו החודשיות.

קביעת יכולת ההשתכרות

המטרה לשמה מחויבים הצדדים בפירוט ההוצאות וצירוף אסמכתאות, הינה לשם הוכחות הצרכים הנדרשים לקטינים וכן הוכחת מצבם הכלכלי של הצדדים קרי, קביעת "יכולת ההשתכרות" שלהם.
ביהמ"ש יבחן את ההוצאות הנדרשות ויפסוק מזונות קטינים בהתאם להוצאותיהם ולרמת ההכנסה של אביהם.

לבימ"ש לענייני משפחה סמכות ייחודית לדון בתביעת מזונות קטינים משכך, יכול ויהא מצב בו הצדדים מצויים בשיאו של משבר, ואבי הקטינים יגיש תביעת גירושין בביה"ד הרבני ויכרוך בה את נושאי הרכוש, המשמורת ואף מזונות הקטינים. בשל כך שעניין מזונות הקטינים מצוי בסמכות שיפוטו הייחודית של ביהמ"ש לענייני משפחה, יאלץ האב לקבל הסכמתה הפוזיטיבית של אם הקטינים על מנת לנהל את תביעת המזונות בביה"ד הרבני.
באם לא תינתן הסכמת האם לניהול תביעת המזונות בביה"ד הרבני הרי שביה"ד הרבני יהיה מנוע מלדון בה והיא תידון בביהמ"ש לענייני משפחה (במידה והאם הגישה תביעה).

הגשת בקשה למזונות זמניים

במסגרת הליך "תביעת המזונות" ניתן אף להגיש "בקשה למזונות זמניים".
אם הקטינים, אשר הגישה תביעת מזונות, עלולה למצוא עצמה ממתינה זמן ממושך למועד הדיון בביהמ"ש למשפחה. מצב זה עלול להביא לכך שתיוותר לבדה עם נטל כלכלת ילדיה בעוד אבי הקטינים לא מסייע במאום, זאת עד אשר יתקיים דיון בביהמ"ש בו יקבע סכום המזונות שעל אבי הקטינים לשלם.
בכדי למנוע סיטואציה שכזו, עומדת בפני אם הקטינים האופציה להגיש "בקשה למזונות זמניים".
באם יתרשם ביהמ"ש כי ישנו צורך מידי בפסיקת מזונות זמניים, תינתן החלטה למזונות זמניים ולפיה יהא על אבי הקטינים לשלם מזונותיהם מיד עם מתן ההחלטה. חיוב זה יהיה תקף עד אשר תינתן החלטה אחרת על ידי ביהמ"ש.

דמי מזונות אשר לא משתלמים כפי הקבוע בהחלטת ביהמ"ש ניתנים לגביה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

הסכם גירושין בהסכמה

במידה ושני הצדדים מעוניינים להגיע לפתרון הוגן וצודק לשני הצדדים ניתן להגיע להסכם גירושין בהסכמה מבלי להלחם בבתי המשפט, שלא כמו בהליך של גישור בו קיים חוסר איזון במקרים רבים בהליך של גירושין בהסכמה שני הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין אשר דואגים לאינטרס של הלקוח שלהם ומנגד מחוייבים לתהליך הגירושין בהסכמה. למידע נוסף וייעוץ משפטי צרו קשר.

צרו קשר לייעוץ משפטי

הנכם מוזמנים ליצור איתנו קשר בכל שאלה ובכל נושא

Comments are closed.